25/11/2016

זוכרים/ות שהיינו ילדים סיפרו לנו שאם בן שם לך טבעת, יש עדים מסביב והוא אומר לך: הרי את מקודשת לי .. זה מספיק בשביל להיות נשואים??
זו החתונה שבחרנו לנו , חתונה ריבונית, זכותינו וחובתנו לקבוע את אורך חיינו באופן עצמאי ובלתי תלוי.
אנחנו גלית ואלעד. שנינו בפרק ב' בחיינו ויש לנו ביחד שישה ילדים, שלושה של אלעד ושלושה שלי.
לפני למעלה מחמש שנים הכרנו. מצאנו אחד בשניה את שחיפשה נפשנו ולפני כמעט שנה אלעד הציע לי נישואין. אחרי חווית הנישואין/גירושין הראשונה לא מהרתי לומר לו i doo, מצד שני היה לי ברור שהוא הגבר שאני רוצה לחיות איתו את חיי ובסוף אמרתי כן!! שימחה גדולה היתה בקרב ילדינו וקרובינו.
התחלנו לתכנן איך אנחנו רוצים שהיום המיוחד שלנו יהיה: האם חתונה בארץ או בחו"ל, האם אנחנו רוצים לעשות מסיבה גדולה או להתחתן מעבר לים רק שנינו וששת ילידנו. דבר אחד היה ברור לשנינו - הפעם לא עוברים דרך הרבנות. עושים את זה בדרך שלנו, דרך השוויון. בלי כתובה ובלי כבלי הממסד הרבני.
חווית הנישואין/גירושין בפעם הראשונה כדת וכדין השאירה בי טעם מר מאוד. מעמד החופה בה הבעל קונה אותי בכתובה ובגירושין חירותי נתונה בידיו? שילמתי לא מעט כדי לקבל את חירותי בחזרה. מי שמחפש/ת שוויון ודמוקרטיה לא י/תמצא אותם בין כותלי הרבנות.
בסוף החלטנו מתחתנים בארץ , בגן ארועים משגע באווירה חורפית וששת ילדינו איתנו ביחד, המשפחה והחברים הקרובים.
בשלושה חודשים תקתקנו הכל.. צלם, תקליטן , אוכל , שמלת כלה.. כל החבילה. תקופה ממש כיפית חוץ מחוויה אחת שצרמה לי במיוחד- ימים ספורים לפני החתונה רציתי לטבול במקווה ולא ממקום של לרצות רב או בלנית, אלה ממקום שלי, מהאמונה שלי ונתקלתי בסירוב ע"י הבלנית של המקווה. נאמר לי שאני גרושה, שלא עברתי דרך הרבנות ..בקיצור כלה סוג ב'. חברה טובה שלי פנתה לבלנית ובקשה ממנה שתאשר לי לטבול . (קולטים/ות?!)
לבסוף היא הסכימה אך בתנאים מגבילים: בלי חגיגות, בלי יותר מידי נשים ו.. הגרוע מכל היא לא תברך אותי. אסור לה. הרי לא עברתי בצינורות המקובלים. בסופו של דבר טבלתי ומי שבירכה אותי היתה חברתי . הזוי הא?
נחזור לטקס החופה המהמם שהיה לנו: הזמנו חבר יקר שהוא היה עורך הטקס שלנו, נשבענו אמונים אחד לשניה, קידשנו אחד את השניה, שנינו שברנו את הכוס ובמקום לומר: "אם תשכחך ירושלים.. ",אמרנו: "שימצא בנו הכוח להפוך שבר ליצירה" משפט שבעינינו מייצג פתיחת דלת לבניית עתיד משותף ושוויוני.
אז לפני שאתם מגיעים למדרגות הרבנות תחשבו, האם אתם הולכים בדרך הכפיה או בדרך שלכם!
אז לחיי חיים של שיתוף, שוויון ואהבה!