12/2/2017
אמנם אנחנו חיים במדינה מערבית ודמוקרטית, אבל בכל הקשור לנישואין ישראל נמצאת כמעט באותה שורה עם מדינות כמו לוב ואיראן. מה יכול לעשות זוג שאינו מעוניין או אינו יכול להתחתן ברבנות? כל התשובות כאן
השבוע יצוין בעולם ולנטיינ'ס, יום האהבה. ישראלים רבים יצטרפו לחגיגה הרומנטית, אבל האמת העגומה היא שמדינת ישראל מטילה לא מעט מגבלות על האהבה והזוגיות. למעשה, ישראל של 2017 היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם השוללת מאזרחיה את החירות להינשא איך שהם רוצים ולמי שהם רוצים.
על פי מפת חופש הנישואין בעולם של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, ישראל מקבלת את הציון הכי נמוך – 0, לו שותפות מדינות חשוכות כמו לוב, תוניסיה, סעודיה ואיראן. הסיבה: המונופול של הרבנות על הנישואין והגירושין מחייב זוגות המעוניינים להינשא לעשות זאת בדרך אחת בלבד – אורתודוקסית ושמרנית. משמעות הדבר: שלילת זכותם של מאות אלפי אזרחים להינשא במדינתם ומניעת האפשרות ממאות אלפים נוספים להינשא בדרך התואמת את השקפת עולמם ואורחות חייהם. יש כאלה שזה מתאים להם, וזה נהדר. אבל רוב הציבור הישראלי תומך בחופש נישואין.
האם אפשר אחרת? איפה וכמה זה עולה?
על מדרגות הרבנות
רישום הנישואין ברבנות כרוך באגרה שגובהה 709 שקל. קיימת הנחה של 40% (סה"כ 425 שקל לתשלום) שניתנת על פי קריטריונים מסוימים. למשל, לחיילים בשירות סדיר ומשרתי שירות לאומי, מקרי סעד, בן ישיבה או סטודנט עד גיל 30, עולים חדשים ונכים.
את האגרה משלמים כבר בביקור הראשון ברבנות והיא מקנה את השירותים הבאים: פתיחת תיק נישואין, הדרכת כלות, הדרכת חתנים, הנפקת תעודת נישואין בשני עותקים ועריכת החופה על ידי רב מרבני המועצה הדתית המקומית – אם הרב נדרש לערוך את הטקס במקום המרוחק למעלה מ-15 ק"מ מחוץ לגבולות תחום כהונתו, הוא יהיה רשאי לקבל החזר הוצאות נסיעה. רב שהוזמן לעריכת החופה ואינו עובד המועצה שבה מתגוררים בני הזוג, רשאי לדרוש תשלום בעד השירות, בדומה לכל עבודה פרטית. במידה שהחתונה נערכת מחוץ לעיר, על בני הזוג לשאת בהוצאות הסעתו והחזרתו של הרב. אמנם לרב אסור לקבל תשלום על עריכת החופה, אבל מקובל לתת על כך תרומה. חשוב להדגיש שמבחינה חוקית אסור לרב לקבל תמורה, אלא אם כן מדובר ברב שהזמנתם באופן פרטי ולא מטעם המועצה הדתית.
הוצאות נוספות במידת הצורך: 152 שקל לתעודת רווקות, 66 שקל העתק תעודת נישואין, 274 שקל אימות הסכם נישואין ו-131 שקל על אישורים שונים.
חתונה מעבר לים
החלופה השכיחה לנישואים דתיים בישראל היא נישואים אזרחיים בחו"ל, והם מיועדים למי שמעוניין בכך מבחינה עקרונית או למי שמנוע מלהתחתן בארץ, ומדובר במאות אלפי אזרחים: כ-700 אלף איש אינם יכולים להינשא כלל בישראל. מתוכם: 364 אלף עולים מברית המועצות לשעבר המוגדרים "חסרי דת", כ-5,000 "פסולי חיתון", 13 אלף גרים לא אורתודוקסים וכ-280 אלף להט"בים. הגבלות נוספות בתחום הנישואין מוטלות על כוהנים, שאינם יכולים להינשא בישראל לגרושה או לגיורת.
כאשר זוג מתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל, על משרד הפנים בישראל לרשום אותו כנשוי במרשם האוכלוסין. זו בעצם הדרך הקלאסית לעקוף את הממסד הרבני. בחישוב העלויות שכרוכות בנישואים אלה יש להביא בחשבון את מחירי הטיסות ליעד המבוקש, השהייה במקום של שני בני הזוג ותעריפי האגרות המקומיות של רישום הנישואים.
טווח המחירים כיום לחתונה אזרחית נעים בין 600 ל-800 דולר בממוצע (בין 2,000 ל-3,000 שקל). לזה יש להוסיף תשלום לאדם שעורך את הטקס, תשלום אגרות ועלות עריכת הטקס. הכל תלוי במדינה שבה נערכת החתונה. האופציה הזולה, הקרובה והפופולרית כיום היא כמובן קפריסין.
חשוב לדעת שעל פי החוק בישראל, במקרה שהזוגיות עולה על שרטון ייאלצו גם בני זוג יהודים שהתחתנו בחתונה אזרחית בחו"ל להתגרש בבית הדין הרבני, אם כי לא נדרש "גט" הלכתי אלא הליך פשוט יותר של התרת נישואין או "גט לחומרא". הימנעות מגירושין ברבנות עלולה ליצור בעיה חוקית לבני הזוג אם ירצו להתחתן בשנית, מאחר שנישואיהם החדשים ייחשבו לביגמיים – נישואין האסורים בישראל על פי חוק.
אנחנו נשארים בארץ
בני זוג שרוצים להימנע מנסיעה לחו"ל ומחפשים דרך אחרת לעקוף את המונופול של הרבנות יכולים להצהיר על עצמם כעל "ידועים בציבור". כדי להוכיח את כוונתם לקיים קשר זה ביניהם, יכולים בני הזוג לחתום על מסמכים משפטיים, דוגמת תצהיר בפני עורך דין וחוזה המגדיר את יחסיהם. מעמד "ידועים בציבור" בישראל מקנה לבני הזוג את מרבית הזכויות של זוגות נשואים, כמו למשל בביטוח הלאומי, בזכאות לסיוע ממשרד השיכון, בנושאי ירושה וכדומה. במקרה של פרידה, התהליך נעשה באופן פרטי מול עורך דין ואין צורך בגירושים.
יש כמה ארגונים שמציעים לזוגות לערוך תצהיר זוגיות דרכם וחלקם גם מציעים שירותים נוספים הנלווים לכך. אבל חשוב לדעת שניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי עם עורך דין פרטי, על פי תעריף משתנה. "הצהרת זוגיות" או "תצהיר זוגיות" אינם מוגדרים בחוק ונתונים לשיקול הדעת של בני הזוג, עורך דינם והארגונים השונים. כלומר, אין שום הגדרה משפטית שקובעת מה צריך להיכלל בהצהרה כזו. בתצהיר הזוגיות יש מידה רבה מאוד של חופש בניסוח המסמך, שהוא בעיקרו הצהרתי ואין בו בהכרח תנאים שמסדירים את חובות הצדדים וזכויותיהם (להבדיל מהסכם ממון).
הארגונים הקיימים כיום בשוק הידועים בציבור:
שם הארגון | מחיר | שירות |
---|---|---|
משפחה חדשה | 1300 שקל | תצהיר ותעודת זוגיות. ניתן להוסיף 1200 שקל לעריכת טקס נישואים מצומצם במשרדי הארגון. טקס רשמי ומכובד יותר יעלה 4000 שקל |
"הויה", מבית ישראל חופשית | 1650 שקל | טקס ותצהיר זוגיות. טקס ביום שישי או בשבת עולה 2000 שקל |
התנועה המסורתית | 1600 שקל | טקס נישואים. לא עורכים תצהיר זוגיות רשמי |
התנועה הרפורמית | 1000 שקל | תצהיר ותעודת זוגיות. 1500 שקל נוספים על הטקס |
ברית זוגיות: אפשרות למחוסרי דת
אפשרות נוספת שקיימת בישראל היא "ברית הזוגיות" המיועדת לזוגות שבהם שני בני הזוג מוגדרים חסרי דת. החוק אושר לפני כשש שנים, אבל בניגוד להכרזות של יוזמיו הוא לא הפך לצעד ראשון לקראת הכרה בנישואים אזרחיים ואף האוכלוסייה שהחוק נועד לשרת אינה משתמשת במסגרת המשפטית שהוא יצר. בשש השנים האחרונות נרשמו בברית הזוגיות רק 121 זוגות, ובשנה האחרונה רק זוג אחד בלבד.
ואפשר גם לא להתחתן כלל
בשנים האחרונות עולה מספר הזוגות שמחליטים לא למסד כלל את זוגיותם. על פי מחקר של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, לפי הנתונים האחרונים משנת 2014, מספר הזוגות החיים בישראל ביחד ללא נישואים עלה דרמטית ל-88 אלף זוגות. מעמדם של בני זוג יכול לעלות לדיון במקרה שלשאלת הזוגיות יש השלכות משפטיות, דוגמת חיוב במזונות, זכאות להטבות או פרידה וחלוקת רכוש. במקרה כזה בית המשפט יצטרך להחליט בדיעבד אם הם נחשבים ידועים בציבור או לא.
חתונה גאה
כאמור, גם מן הקהילה הלהט"בית נשללת האפשרות להינשא כחוק בישראל, אך כמו הזוגות ההטרוסקסואליים גם הם יכולים לנקוט דרכים עקיפות לעמדת הרבנות. נישואים אזרחיים בחו"ל והכרה של בני זוג מאותו מין כידועים בציבור מקבלים הגנה בתחומים שונים על ידי החוק ובתי המשפט. לפי מפת חופש הנישואין בעולם של חדו"ש, 42 מדינות מאפשרות מיסוד זוגיות לבני אותו מין. לפי הסקר האחרון שערכה העמותה בנושא, 76% מהציבור היהודי בישראל תומכים בנישואין או ברישום זוגיות לבני אותו מין.
מה רוצה הציבור?
עמותת חדו"ש עורכת בשנים האחרונות סקרי דעת קהל הבוחנים את עמדת הציבור היהודי הבוגר בישראל בכל הקשור בחופש נישואין. יש תמיכה נרחבת של הציבור (כשני שלישים) בהנהגת חופש בחירה בנישואין ובהכרת המדינה בנישואין אזרחיים ונישואין רפורמיים וקונסרבטיביים. רוב הציבור מבקר את מדיניות הממשלה בנושאים אלה, לרבות מצביעי כמה ממפלגות הקואליציה דוגמת כולנו וישראל ביתנו. יתר על כן, מדובר לא רק בתמיכה עקרונית, אלא שבמדד הדת והמדינה האחרון של חדו"ש התברר כי 78% מהחילונים, כלומר ארבעה מתוך חמישה אזרחים, לא היו נישאים ברבנות הראשית אם המדינה היתה מאפשרת אלטרנטיבות. למותר לציין כי על פי סקרי חדו"ש, לרוב הציבור אין אמון בבתי הדין הרבניים.
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הדגיש כי "ביום האהבה חשוב להגביר את המודעות לפגיעה הקשה שפוגעת ישראל בזכותם של אזרחיה להינשא, אשר לא רק מעמידה את ישראל בבדידות בלתי מזהרת במשפחת האומות הדמוקרטיות בנות התרבות, אלא גם פוגעת ביהדות התפוצות, אשר רוב הילדים הגדלים בה לא יוכלו להינשא אם ירצו לחיות כאן. הגיע הזמן כי קובעי המדיניות יאזינו לרצונו של הציבור ולחזון מקימי המדינה שהבטיחו 'חופש דת ומצפון' במגילת העצמאות. תנו להתחתן בארץ הזאת!"